הוא קם כל בוקר, גם כשהוא לא צריך. הוא ממהר לחדר הכושר שלו. באדיקות. למרות שהוא אוכל כמו פרה בזמן האחרון, הוא נראה נהדר. כמות המבטים שאדם שכזה מקבל, אחד שמשקיע בעצמו אבל לא מודע לאיך הוא נראה, היא עצומה. כולם מסתכלים עליו, גם נשים בהריון. הוא יפה שזה כואב, ממש כמו ציור מן הרנסנס, בו נדמה, כמעט בוודאות, כי האובייקט בכה בזמן שציירו אותו.
והוא חוזר הביתה ומכין לעצמו ארוחה נחמדה, הוא קורא עיתון ושותה קפה, הוא משקה את העציצים.
והוא הולך לעבודה. הוא מנהל מלידה, כמו מפקד שאוהב להיות מפקד. כולם מעריצים אותו שם, לא בקטע של איזה פחד, אלא כי הוא כל כך צודק בכל מה שהוא אומר, והצורה שבה הוא אומר את זה, היא כל כך בוגרת וחכמה. כולם לומדים ממנו כל הזמן.
והוא יגדל עוד, כלומר, הוא עוד יגיע למקומות חדשים, מפתיעים, של אושר אמיתי. וזה שהוא כרגע בכלל לא חושב שיש סיכוי כזה, כי הוא כבר מבוגר, וכבר עייף קצת, וקצת רואים, זה נחמד לדעת שיש איש כזה, גדול ומיוחד, שבטוח שהוא אחרי השיא שלו, והנה, יבואו לו עוד כמה שיאים חדשים וטובים בהמשך, שיעשו לו הרבה הרבה שמח בלב הגדול שלו.
והוא יתחתן. ממש כך. הוא יתחתן ויהיה מאושר בנישואים שלו, להמון זמן. דרך עבודה, טיולים, רגעים של חולי ורגעים של דמעות כעס, דרך כל אלו הוא ישמח. ויהיה להם ילד, והילד הזה יהיה הכי יפה בעולם, ויגדל גם הוא. יהיו לו עיניים טובות, הרבה חברים, הוא יהפוך לנער פיקח, וכל הבחורות והבחורים ירצו להיות איתו כל הזמן. אבל הוא, לא יתייחס לאף אחד חוץ מלחברה שלו, שהוא מאוהב בה.
וגם הם יתחתנו, ויגרמו להורים שלהם הרבה אושר. ולגיבור של הסיפור שלנו הרבה הרבה פחדים קטנים. הוא יהפוך לסבא, זה מה שזה אומר לו, הוא ירגיש כל כך מוכן, הוא כל כך יתרגש מזה, שהוא בכלל לא ירגיש איך שהאהבה שלו מתרגשת בדיוק כמוהו, והם יסמכו אחד על השני שהם יהיו נהדרים והם יתווכחו ביניהם מי יהיה הסבא ומי הסבתא, ויהיו צחוקים במהלך כל ההריון, ובזמן הלידה הם יבכו מחובקים בחדר ההמתנה, הם יהיו מאושרים לחבק בפעם הראשונה, ולתת למישהו חדש את כל האהבה הזאת שיש להם.
הוא קם כל בוקר והוא יהיה הבעל הכי מדהים בעולם, האבא המושלם והסבא הכי אסיר תודה שרק יש.
אבל כרגע, הוא קם כל בוקר וממהר לחדר כושר, ואני מחכה לו כמו שלא חיכיתי לאיש.
